בת ים - הבינאלה לאדריכלות נוף 1 - אירוח

 

מזמין: עיריית בת ים || תיאור: מרפסת נוף - מבנה גן "פאביליון" המחכה תימטית את המיקום והתכונות הפרוגרמתיות של השימוש ההיסטורי ששל המרפסת הביתית כמקום של מיפגש בין אנשים, בין הבית לרחוב וכמופע הנוסטלגי של האירוח || שטח הפרוייקט: 1 דונם 

בשיתוף שרה גנזל ארכיטקטית

מרפסת נופית

"אם העיר היא בית ("גדול"), המקום הזה הוא המרפסת שלו. מרפסת: המקום האחרון שהוא עדיין הבית, אבל כבר לא לגמרי. שהרי המרפסת תלויה ומוקפת אוויר, כלומר: מוקפת חוץ. אפשר, לפעמים, לגעת מתוכה בברוש, ששייך בלי ספק לרשות הרבים. מרפסת פתוחה של בית היא ברית-שלום בין הפרטי לציבורי, מקום נדיר שבו אתה יכול להיות עדיין בבית – אבל כבר לעיני כול.... אבל יותר מזה, יש בסגירת המרפסת הישראלית סירוב לאתוס של המרפסת, שהוא, כאמור, הבעת רצון טוב כלפי הציבורי, מתוך הפרטי. הבעת נכונות להיחשף מתוך ביתך שלך" דרור בורשטיין מתחת לשולחן 2006

המרפסת במרחב הביתי הינה כר לפעילות לא-פורמאלית, נינוחה, המייצרת בין המארחים למתארחים מקום ומסגרת מוגדרים. מסגרת זו מתקיימת בין תחום הבית לבין החוץ והפעילות שנעשית בו ומאפשרת אינטראקציה בין המארחים למתארחים ובעיקר בינם לבין סביבת החוץ הקרובה

בהשוואה לאירוח בסלון הביתי או בשולחן האוכל האירוח במרפסת הוא לא כפוי, הוא מסתכל בו-זמנית פנימה והחוצה ומאפשר הן למארחים ולמתארחים התנהלות שלא עפ"י פרוטוקול קבוע

המרפסת הינה המקום היחידי בבית שבו מתקיים הקשר שבין פנים- לחוץ, בו אתה עדיין נמצא במרחב פרטי אך עם זאת אתה בד"כ מצוי אקלימית במרחב שונה. המרפסת מאפשרת קשר בלתי אמצעי עם החוץ כפי ששום חלל בבית לא מאפשר

בתהליך שבו אנו מייצרים הקבלה בין פעילות ביתית/פרטית לבין פעילות עירונית/ציבורית  המרפסת הנופית מאפשרת לנו להציע מרחב חדש אשר מהווה מקום ארוח אולטימטיבי- המרפסת יושבת בתפר שבין הבינוי הקיים שמקיף את האתרים ומאפשרת ביטוי לקשר בין בניינים, שעמדו בפני עצמם ללא קשר לשכניהם, לבין חללים עזובים שהעיר נטשה

אנו רואים באירוח של מרפסת נופית, אובייקט ברור של מרחב נופי-בנוי המגשר בין המרחב הטבעי ובין המרחב האנושי, בין שכנים שלא נפגשו בין בניינים סמוכים, או כסיטואציות שלא חצו זו את זו והתקיימו על גבול דק משותף

  • google-plus-square
  • facebook